whisper- Falling From Love
whisper- My heart belongs to you
כמה טוב שיש מוזה. כמה טוב שיש מוזה מלא עומקים מופלאים כמו אודיסאוס. זה לא מובן מאליו הזכות הזו לפגוש מוזה בחיים של אמן/ית. הרבה פעמים זה מה שעושה את ההבדל בין עבודות אמנות למאסטרפיסס. כן. איך הייתי מתארת את התחושה של מפגש עם מוזה? המממ – זה שילוב של תשוקה אדירה לתפוס את הבלתי נתפס, לכבוש את הבלתי נכבש, זו הערצה אדירה של מהות, של אסנס חמקמק ונוכח בעת ובעונה אחת, זה צורך בלתי נשלט לאהוב להלל להאדיר לספר את התשוקה אל והנוכחות של, זה רצון לחבר כל אות ומילה אפשרית ותנועה וצליל עם המוזה, בשביל המוזה. זו ממש עבודת אלילים. וזה כיף לא נורמלי. כי זה יצירתי בטירוף. רק שבמקום לקטוף פרחים, זה ליצור אותם מוסיקלית את הזרים הצבעוניים הללו. זה ליצוק את עצמי אל תוך יצירה כדי שאוכל לתת את עצמי מתנה למוזה יחד עם רצון והשתוקקות שהמוזה יאהב ויראה ויתפעל ויעריץ ויירצה אותי באותה המידה.
החיבור הזה מעצים את הרגשות והתחושת, מחדד אותם, וכשיש מצבים של נתק ואובדן, הכאב קשה מנשוא. ברגע שכל התהליכים האלה מחוברים חזק לתהליך ייצירתי מובנה – זה בהחלט נפלא, משום שבלי התהליך היצירתי, זה הופך להיות למשהו הרסני מאוד, על רמת הפלילי אפילו אם זה מופנה החוצה אל המושא או ברמה האובדנית אם זה מופנה פנימה, כי בשני המקרים זו תוצאה של עוצמה אדירה שפועלת בחלל ריק. כלומר הסובלימציה לא מתרחשת או מתרחשת בצדדים הקיצוניים של הרצף ואז זה כבר מחוץ לנורמה. לכן אין לי בעיה עם המצבים הקיצוניים האלה. קטן עלי. אני נתרמת מהם.
זה כל כך כיף וטוב הסערה הזו. ומה שממש משמח אותי זה לראות איך אני מנווטת את העוצמות האלה ביד רמה. וזו הגבורה האמיתי – כן לאפשר לייצר לזרום במלוא העוצמה שלו ולרכב על העוצמה הזו. לתת לתשוקה לפרוץ החוצה, בלי בושה, בלי אשמה, להשתמש בזה לטוב. לעשייה ליצירה. זה מה שעושה אותי מאושרת, זה מה שמענג אותי. וזה עונג אדיר מבחינתי ליצור, לכתוב להלחין לבצע להקליט להופיע. עונג צרוף.
הרבה פעמים נשאלתי מה אני יוצרת קודם – את המנגינה או את המוסיקה, עד היום התשובה שלי הייתה שזה משתנה, לפעמים יחד, לפעמים קודם המילים, לפעמים קודם המוסיקה, אבל בזמן האחרון עושה רושם שקודם כל המוסיקה באה אצלי בדרך כלל. והעובדה שאני מוכנה להודות בזה, אומרת משהו מאוד עמוק על המוכנות שלי לקחת אחריות על החלק המוסיקלי ביצירה שלי, ולהכיר ביכולת ההלחנה שלי במלואה. אני פשוט לוקחת את מותק מניחה את האצבעות על המיתרים בוחרת אקורד באופן אקראי או מתחילה לפרוט מה שיוצא, לא מתוך מחשבה, פשוט מאפשרת לאצבעות לאלתר קצב על המיתרים, ואחרי משהו כמו תיבה שתיים, אני ישר מתחילה לזמזם מנגינה חדשה שלא שמעתי מעולם. וזהו, יש לחן חדש. החלק של הלחן לא לוקח מעבר לדקה שתיים בדרך כלל. אני מקליטה ואז מגיע החלק של המילים. לפעמים יש לי רעיון פנימי של משהו שאני רוצה לספר או להגיד, לפעמים ה פשוט מה שמתיישב לי על הלחן, כאילו המילים יוצאות לי מתוך ערפל שקיים בתוכי, הערפל שמפריד בין התהום שהמילים מרחפות בה לבין השפתיים שלי. וככה הן יוצאות המילים. זה ברמה מסויימת סוג של המללה של הרגש שגואה בי באותו רגע. בתוך העבודה הזו על songs for Odysseus הכמיהה הזו החודרת אליו יושבת בבסיס כל השירים. וככה נוצרת תנועה בין תחושת הבדידות, התשוקה, הדיאלוג/מונולוג הזה איתו, כי למעשה אני כל הזמן מדברת איתו באמצעות השירים. מספרת לו מה שאני מרגישה כלפיו, מה שאני מרגישה בקשר לעצמי, לחיים שלי, לעבר להווה לעתיד, למה אני משתוקקת, איפה הייתי פעם עם עצמי, חלק מהדברים שאני שרה עליהם התרחשו בינינו, כך שכשהוא מאזין, הוא יודע על מה אני שרה, משום שהוא חווה יחד איתי את ההתרחשות שמתוארת. סוג של אלבום זכרונות, תמונות של הקשר שלנו.
כיף לי לחוות את התהליך ככה. כיף לי מאוד. אני מאושרת לאהוב ולהעריץ. כשזה ככה, אין בזה שום דבר רע.
Falling From Love
I want to write another song
but I'm afraid afraid you're gone
Imagining the Sunday papers
you're reading there own your own
It might be wiser sitting still
mind my own business here until
suffocating suffocating
no place to negotiating – no!
It was so fun moving as one
now it seems so long ago
it slipped my mind you know
Oxygen and empty spaces
is just another case of
wrong turn wrong turn wrong turn wrong turn
god help me – I'm falling from love
ahhhhhhhh
wrong turn wrong turn wrong turn wrong turn
we're diving
god help me – I'm falling from love
ahhhhhhhhh
I count the minuets and the days
It wasn't wise to cling or stay
in the position I've been to
I'm so afraid of losing you
It might be wiser sitting still
mind my own business here until
suffocating suffocating
no place to negotiating – no!
It was so fun laughing as one
now I'm serious and cold
what would the week unfold?
Oxygen and empty spaces
is it my imagination
wrong turn wrong turn wrong turn wrong turn
god help me – I'm falling from love
ahhhhhhhh
wrong turn wrong turn wrong turn wrong turn
we're diving
god help me – I'm falling from love
ahhhhhhhhh
I want to write another song
but I'm afraid afraid you're gone
I'm here recording on my own
is it a sign I'm growing strong
It might be wiser sitting still
mind my own business here until
mind my own business here until
My heart belongs to you
remember how you wrapped your arms around me
you kissed my forehead
my face was buried in your chest
I ran to you from gloom and blue
your lips were warm and soft and sweet
and then I knew that it is true
this train has brought me through my fears
the coast is clear
my heart belongs to you
for years and years i shed my self and fought it
the winning prospects weren't so good
I lost all that a woman could
but then you came whispered my name
and all the hatred disappeared
my core existence crystal cleared
this train has brought me through my fears
yes it is true
my heart belongs to you
people running in the streets
getting married having kids
they go to work they buy new cars
but no one's getting very far
they fail to see there are other ways to be
other ways to be
insanity it built a cage around me
cruel memories of blood and tears
this train has brought me through my fears
the coast is clear
yes it is true
my heart belongs to you
people running in the streets
getting married having kids
they go to work they buy new cars
but no one's getting very far
they fail to see there are other ways to be
like you and me
they fail to see there are other ways to be
like you and me
מאת whisper נושאים 
כללי 
אין תגובות »