29th יולי 2010
סיכום יום 3/14 על חצי כדור
בדיוק כמו לפני שנה, הנינטנדו עושה את שלו. יש אנשים שיכולים להסתדר יופי בלי פעילות גופנית. אצלי ההבדל הוא כל כך קיצוני, וטוב לי שחזרתי להתאמן.
אבא שלי חזר מבית חולים. רק עוד עשרה ימים ידעו מה היה לו. אצלי איפשהו שוכבת הפנייה לרופא עור שלא היה לי סבלנות וחשק וזמן להתעסק איתה, ועכשיו ככל הנראה אני אצטרך לעבור בדיקה גנטית שתראה אם יש לי גן של מלנומה או לא. אני באמת מקווה שבסך הכל אני עושה את מה שצריך כדי לשמור על העור שלי מחשיפת יתר לשמש – שזה אומר, שרוולים ארוכים וכובע רחב שוליים. אני לא מורחת אנטיסאן. עדיין אני משתדלת כן להיחשף מדי פעם לשמש בשעות סבירות – שלא יהיה לי מחסור בויטמין D.
זה שלאבא שלי יש מלנומה הבנתי רק לפני כמה חודשים, אבל ידעתי שהיו לו כמה תופעות של סרטן עור לאורך השנים והן טופלו נקודתית. בפעם הראשונה שסיפרו לי על זה – לפני קרוב לעשר שנים אפילו קצת יותר, הייתי די בשוק, אבל אמא שלי פטרה את כל העניין כמשהו חולף ולא היסטרי.
אין לי מושג איך הם מתמודדים עם הסיטואציה הנוכחית. לא פגשתי אותם גם ככה. לא הייתי איתם בבית חולים לפני בזמן או אחרי הניתוח – אמא שלי אמרה לי שאני ממש לא צריכה את זה, והאמת שהיא צודקת. כמובן ששאלתי והכל, אבל בשורה התחתונה – מה שחשוב כרגע זה שאני אתחזק את עצמי ואמשיך להרגיש טוב, זה עדיין שברירי למדי.
שפוכה מעייפות, אחרי עוד יום ארוך של פעילות למינהה והמון המון התעמלות.
וזהו.
חשוב לי לכתוב גם כשאין הרבה מה, כדי לשמור על רצף של ניטור.
הידד!
תהליך מרתק,
חשוב,
מאוד משמח.
בהצלחה,
יופי,
יופי.
היי מיכל
מרתק? המממ
תודה
אהבתי את המלה הידד
הידד הידד