תנו סימן חיים – עזרה למתקשים להגיב

אני מבינה שאתם חסרי מילים אל מול הגילויים החושפניים והכואבים עד מאוד הללו. כי מה אפשר להגיד? כל מילה נראית מיותרת או מכאיבה. אם ככה עדיף כבר לשתוק, אתם בודאי חושבים לעצמכם.

אז אני מבקשת מכם, אל תשתקו יותר, תגיבו, תנו סימן חיים. שאדע ששומעים אותי, שרואים אותי, שהמילים שלי לא נזרקות אל החלל הריק.

מוזמנות מוזמנים לשתף אותי במה שאתם מרגישים ואם זה קשה מדי גם משפטים קצרים יספיקו

משפטים כמו -

רואה אותך,

שומע/ת אותך,

קורא/ת אותך,

מרגיש/ה אותך,

כואב/ת איתך,

מזדהה איתך,

מחזק/ת אותך,

תמשיכי לכתוב,

עצוב,

אין לי מילים,

את חזקה,

את אמיצה,

יופי שאת כותבת.

אני לא זקוקה לעצות או פתרונות, רק להקשבה ולשיתוף שלכם.

לסימן חיים ולו הקטן ביותר שאומר – אנחנו רואים ויודעים ולא שותפים לשתיקה יותר.

ותודה, תודה על הזמן שאתם מקדישים לקרוא את המילים.

זה המון.

זה יותר מאי פעם.

תבורכו.

whisper

Posted by מאת whisper Filed under נושאים Comments 15 תגובות »

15 תגובות לפוסט “תנו סימן חיים – עזרה למתקשים להגיב”

  1. 3 בדצמבר, 2009 בשעה 5:43 מאת דוד כפרי:

    תודה :)

  2. 3 בדצמבר, 2009 בשעה 6:24 מאת whisper:

    :mrgreen:

  3. 11 בדצמבר, 2009 בשעה 18:56 מאת idit:

    ואני , הנה אני.
    קוראת, מקשיבה , קוראת.
    מקשיבה..נראה לי הכי.

  4. 11 בדצמבר, 2009 בשעה 19:41 מאת whisper:

    עידית,
    ברוכה הבאה :)
    כאן באים ולוקחים רק מה שרוצים
    אם רוצים
    זה כל הקסם
    וחג אורים שמח :)

  5. 14 בדצמבר, 2009 בשעה 12:06 מאת דאלי:

    רואה אותך.

  6. 14 בדצמבר, 2009 בשעה 12:20 מאת whisper:

    :P
    רואה אותך בחזרה
    דאלי

  7. 15 בדצמבר, 2009 בשעה 15:13 מאת Lem:

    טוב, באמת אין לי מלים, אז רק תודה, על זה שאת משתפת

  8. 15 בדצמבר, 2009 בשעה 15:21 מאת whisper:

    בבקשה lem :P
    דווקא ראית שאיפה שצריך
    יש לך יופי של מילים

  9. 18 בדצמבר, 2009 בשעה 20:23 מאת אילה:

    אל תשתקי אף פעם.
    רק התחלתי לקרוא היום. את אמיצה וחד פעמית.
    והלוואי שתחליפי את השם וויספר. הוא צריך להיות צעקה.
    זה מטלטל לקרוא ועצוב.
    ואת מקסימה וחכמה כל כך.

  10. 18 בדצמבר, 2009 בשעה 20:50 מאת whisper:

    תודה אילה :oops:
    את יודעת, אנשים לא אוהבים שצועקים עליהם…
    והבלוג הזה התחיל בלחישה חרישית ביותר
    ממעמקי שאול תחתיות.
    את כותבת כאילו את מכירה אותי.
    מוזר. אבל ברגע הראשון הייתי בטוחה שאת אמא של איילה…

  11. 20 בדצמבר, 2009 בשעה 15:22 מאת אליסיה:

    הגעתי אלייך דרך תגובה שהשארת אצלי ברשימות.
    אפשר לכתוב לך באופן פרטי? למייל? בבקשה? תכתבי לי?
    תודה

  12. 26 בדצמבר, 2009 בשעה 9:27 מאת shaya:

    מזל שיש יום שבת בבוקר.
    הספקתי לקרוא שני פוסטים.
    אין לי את השקט הנפשי כדי להגיב על הפוסטים האחרים.
    אבל אני בהחלט שומע אותך בבקשה לתגובות ואותות חיים.
    אז זו תרומתי הקטנה.

  13. 26 בדצמבר, 2009 בשעה 9:35 מאת whisper:

    זה בסדר shaya
    אין חובת הגבה.
    את הבקשה הזו כתבתי מתוך
    הענות למצוקה של קוראים שפנו
    אלי ואמרו שהם חסרי אונים נוכח התוכן
    ולא יודעים מה לעשות.
    טוב לי לקרוא שאתה שומע אותי.
    מבחינתי התרומה הזו ענקית.
    כל סימן חיים, מרחיב לי את הלב.
    תודה :P

  14. 11 ביולי, 2010 בשעה 0:50 מאת ayala:

    שלום,
    אני בת 28 ובילדותי חוויתי אלימות מתמשכת…זה גרם לפתח כל מיני התנהגויות ששיבשו את חיי..בעיקר בזוגיות.
    היום, אני אחרי שנתיים של טיפול, מבינה יותר, פחות ביקורתית (אלימה) כלפי עצמי ובעיקר עם הרבה יותר תקווה. ממליצה בחום ללכת לטיפול , אי אפשר לבד להתמודד עם התחושות.

  15. 11 ביולי, 2010 בשעה 7:44 מאת whisper:

    שלום ayala
    שמחה לקרוא על השיפור
    ונכון באמת אי אפשר לבד וחשוב לעבור תהליך בתוך מרחב בטוח.
    אני כבר 7 שנים בטיפול פסיכולוגי (שזה אומר גם תקופות של הפסקה ושינוי בתדירות).
    את ההמלצה שלך על המטפלת שלך ערכתי משום שחשוב לשמור על מרחב בטוח.

השארת תגובה

[+] kaskus emoticons nartzco